ואעשך לגוי גדול. בפסחים דף קי"ז ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלהי אברהם ואברכך זהו שאומרים אלהי יצחק ואגדלה שמך ז"ש אלהי יעקב יכול וכו' והביאה רש"י ז"ל. ושמעתי משם רבני אשכנז כי הנה יש י"ג אותיות בשמות האבות אברהם יצחק יעקב והם כנגד י"ג מדות רחמים. וז"ש ואגדלה שמך שתקרא אברהם וז"ש שאומרים אלהי יעקב כלומר שאם היו אומרים אלהי ישראל א"כ היה צריך דיקרא אברם ולא יגדיל שמו אברהם. משום אברם יצחק ישראל הם י"ג אותיות אך אם אומרים אלהי יעקב צריך להגדיל שמו ולקרותו אברהם ואז הם י"ג אותיות אברהם יצחק יעקב וא"ש ואגדלה שמך ז"ש אלהי יעקב דבאמור אלהי יעקב צריך להגדיל השם ולקרותו אברהם עכ"ד ועם שיש הרבה להשיב מ"מ הוא חריף. ואפשר לומר בפשיטות כי יעקב אע"ה נקרא ישראל שהקב"ה קראו אל וז"ש ואגדלה שמך ז"ש אלהי יעקב. דאם היו אומרים אלהי ישראל היה ח"ו איזה גריעות באברהם אע"ה שלא זכה שיקרא אל כיעקב. ולזה אמר ואגדלה שמך שאומרים אלהי יעקב כלומר בזה יתגדל שמו של אברהם שאומרים אלהי יעקב שיצא מחלציו אבל אם אומרים אלהי ישראל רמוז שנקרא אל מה שלא זכה אברהם והיה בצד מה גריעות לאברהם אע"ה: ואברכה מברכיך. הרב כלי יקר פירש דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה ולכן ואברכה ברישא לרמוז שקודם שיברכוך הם יתברכו אבל בקללה אין המחשבה מצטרפת ולכך כתיב אחר ומקללך עכ"ד ובקונטריס פני דוד על הסדר אנכי העירותיהו דבגוים מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה וישבתי לזה ע"ש ואכתי פש גבן חלוקת מחשבה טובה דבגוים אינו מצרפה למעשה ואפשר ליישב דהכא אינו בסוג מחשבה מצרפה למעשה אלא משום טובת אברהם אע"ה דכשהמברך מבורך מה' ברכתו מהניא ומועלת ולז"א ואברכה מברכיך על דרך שהיה כותב ר"ת בכתביו יברכוך טובים כמ"ש הרא"ש ז"ל בתוספותיו למגילה על דף כ"ה וכן הוא בספר הישר דר"ת כ"י והכוונה יברכוך המבורכים וזהו טובים שיש להם טובה ור"ת אגב ארחיה ללמד יצא דאין הקפידא אלא כשמדבר לפני ה' כמ"ש אני עני בפתח עינים שם ושם כתבתי שכונת ר"ת יברכוך אנשים צדיקים ולפי דרכנו אפשר לומר שהכונה יברכוך מי שיש להם טובה ומבורכים דברכתם תעשה פירות וז"ש ואברכה מברכיך. ומקללך אאור ולא יועילו כלום בקללתם כי אתה מבורך ונברכו בך כל משפחות האדמה: ואת הנפש אשר עשו בחרן. אמרו רז"ל אפילו מתכנסין כל בריות שבעולם אינם יכולים לבראת שום בריה אפילו יתוש אלא שגיירום. יש מי ששאל דהיו יכולים לבראת בני אדם על ידי ספר יצירה וכו' וכמ"ש בסנהדרין רבא ברא גברא. וכתב הרב של"ה ז"ל דהשבטים היו בוראין צאן ע"י ספר יצירה וכו' ואני הדל אומר שגם העושה בספר יצירה הוא אינו עושה רק מצרף אותיות ומכוין כונות ומן השמים עושים וקרא דדייק טובא הול"ל ואת הנפש אשר נעשו בחרן ולא יאמר עשו כי הם אינם יכולים לעשות שום דבר רק בצירוף וכונות נעשו. ועוד דייק ואת הנפש אשר עשו דמשמע דעשו הנפש ולא הגוף ולז"א שגיירום ותקנו נפשם: עד מקום שכם עד אלון מורה. פירש"י להתפלל על בני יעקב כשיבואו להלחם בשכם אפשר לומר במ"ש רבינו האר"י זצ"ל דדינה היתה גלגול אמתלאי בת כרנבו אמו של אברהם אע"ה שבא עליה תרח בנדתה ותקונה היה על ידי שכם שבא עליה ולקח כל הזוהמא בסוד ותהי נדתה עליו ודבקתו הרעה ונתקנה אמתלאי ואפשר דעל זה התפלל דבשכם יהיה תקון אמו וכן תיבות עד מקום שכם בגימטריא לתק"ן א"ם וכיוין על השבטים שהרגוהו להצילם א"נ יש לרמוז כפי הפשט שהתפלל על השבטים שהרגו לשכם ויקשה על השבטים דאיך הורו הלכה בפני רבם יעקב אביהם והתירוץ לזה דבדין פשוט ליכא משום מורה הלכה וכמ"ש הרב בני חיי בשיטתו לעירובין דזש"ה וכן לא יעשה כלומר דהוא דבר פשוט ואפשר זה רמז עד אלון מורה ות"א עד מישר מורה ר"ל דזו הוראה במישור פשוט וישר ויוכל להיות מורה ואין כאן מורה הלכה בפני רבו דהוא פשוט במישור. א"נ אפשר שהתפלל על יוסף הצדיק ע"ה שלא יהרגהו אחיו בשכם וינצל וימלוך וימצאהו אביו כשהיה קורא שמע כמשז"ל דכאשר בא יוסף לקראת אביו יעקב אע"ה בו בפרק היה קורא יעקב אע"ה שמע ולכך לא נשקו. וזה רמז עד מקום שכם מקום הסמוך לשכם דותן שינצל יוסף. ור"ת עד מקום שכם שמע כי נתקבלה תפלתו ובא אביו אצלו והיה קורא שמע. ולכך דמם בס"ת עד מקום שכם. והיה במצרים עד אלון מורה משה רע"ה מישר מור"ה שנטלו משם. ועד"ה ויעבור ע"ב רי"ו אברהם המשכת החסדים בארץ מלכות עד ת"ת מקו' מ' שכם גימטריא שין של תפילין עד ת"ת אלון גימטריא אני ה' מורה גימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן אהי"ה עם ב' כוללים וא"ש ההי"ב: הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את. כתב מהר"ם ריקאנטי ז"ל שידע שהיא עקרה ולא בא עליה ואני בעניי כתבתי בקונטריס פני דוד שהוא חידוש ושם אעשה לו עזר מדברי רבינו האר"י זצ"ל. ועתה ראיתי לשון תנחומא וז"ל הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את מכאן אתה למד שלא היה יודע אותה קודם לכן כדרך הנשים עכ"ל וזה הלשון משמע כדברי מהר"ם ריקאנטי ז"ל: אמרי נא אחותי. ר"ת גימטריא ב"ן שהיא השכינה כלומר השכינה עמך וס"ת גימטריא אהי"ה. את למען ייטב לי ר"ת גימטריא עם הכולל ע"ב חסד בעבורך גימטריא אלהים דיודין למתק הדינין ומשם יבא לי טובה כי אני בוטח בשמו יתברך. וזה רמז שנא מתנות יחיה ר"ת שמי כי הוא בוטח בשמי ואטה אליו חסד כס"ת אתה בסוד אתה כהן לעולם כמ"ש בזוהר הקדוש. ור"ת אתה כהן לעולם עם הכולל בן להשפיע חסד למלכות: ולאברם הטיב בעבורה. בשמות רבה ריש בשלח וינגע ה' את פרעה על דבר שרי אשת אברם טובים השנים מן האחד ואומר ולאברם הטיב בעבורה אפשר דקשיא ליה דהול"ל על דבר שרי לחוד ותירץ דאה"נ דזכותה סגי אבל כ"ש בהצטרף זכות אברהם וז"ש על דבר שרי אשת אברם דהוו תרי זכות אברהם ושרה. ואומר ולאברם הטיב בעבורה שהוא פרעה כמו שפירש"י ז"ל ודעתו בשביל שרה דוקא אבל הול"ל ותוקח האשה בית פרעה וייטיב בעבורה לאברם אמנם הכתוב רמז והקדים ולאברם לומר דזכותו אהני עם זכות שרה וז"ש ולאברם הטיב בעבורה: למה לא הגדת לי כי אשתך היא. פירוש הגדת לי בסוד. למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאשה כלומר דמה שאמרת אחותי היא מורה שיקפצו עליה דכל הנושא אשה יבדוק באחיה ואתה אדם גדול ויש לך שם וחזותך מוכיח ולכן ואקח אותה לי לאשה:
